התפתחות אישית – הגוף לא משקר

לפני כמה ימים, אחת הרוקדות הגרושות שלי, שהיא במקרה גם מורה בשיטת פלדנקרייז, סיפרה שיצאה לדייט מוצלח.
ואז אמרה ששפת הגוף שלו שידרה לה משהו בעייתי, ומייד הוסיפה שצריך להיזהר מלקרוא יותר מדי שפת גוף.

מאז אני שואלת את עצמי את אותה שאלה.

היא אמרה שהוא ישב מקופל, מפנה את הצד שלו אליה במהלך רוב הדייט.
"אה, אולי הוא פשוט ביישן" אמרה רוקדת אחרת.

בטח כולם שמעו את האמירה שהגוף לא משקר.
בטח כולם שמעו כשבעים אחוז מהמסר שאנשים אומרים לנו במילים, דווקא נקלט דרך "שפת הגוף".

התפתחות אישית – תקשורת הגוף

במסגרת שיעורי קונטקט אימפרוביציה שאני משתתפת בהם בשנה האחרונה, אני מגלה את העוצמה האדירה של תקשורת הגוף, בטח ובטח כשמדובר במגע גוף מלא.

אז חשבתי על זה, איך זה יכול להיות שאנחנו אנשים מבוגרים, בעלי מוח רציונלי מפותח, לומדים קרוא וכתוב ומתנסחים בצורה מורכבת וחכמה, ובכל זאת, שפת הגוף כל כך דומיננטית?

והגעתי למסקנה מתוך החוויה שלי וקצת מלמידה בתחום טיפול בשיטת גוף נפש.

התפתחות אישית – מה תינוקות מספרים?

השנה הראשונה שלנו כתינוקות היא לא ורבלית/ מילולית. אנחנו חסרי אונים, תלויים לחלוטין במטפלים שלנו. כל ההוויה שלנו עוסקת בשאלה אחת "זה בטוח או לא בטוח עבורי פה?"

ואיך נדע אם אין לנו עדיין יכולת להבין או ליצור דיבור?

בדיוק, רק שפת הגוף של המטפלים שלנו תהיה לנו לעזר. טון הדיבור, מבע הפנים, היציבה, רמת האנרגיה, האם הם פונים עם החזית אלינו או מפנים לנו גב… האם יש קשר עין, והאם העין מביטה בצורה רכה או קשה…

בקיצור, מידע זורם אלינו בערוצים מרובים בו זמניים ואז התינוק מקבל תשובה לשאלה – "האם זה בטוח או לא בטוח עבורי פה"?
לקריאה נוספת  בהקשרים התפתחות אישית וחיבור גוף ונפש ורפואה הוליסטית – לימודי פסיכותרפיה גופנית

התפתחות אישית – מוח הישרדותי דואג שנהיה בטוחים

עוברים השנים, המוח הקדמי מתפתח, גם הדיבור וההכרה. הולכים לבית ספר, תיכון, צבא ואוניברסיטה, הופכים להורים ואולי גם לסבים וסבתות.

אבל השאלה הראשונית ההישרדותית הזאת לא עוברת לעולם. וגם דרך הבירור שלה. מה לעשות, מוח הישרדותי. דואג לנו שנהיה בטוחים.

אז מה דעתכם? להסתמך או לא להסתמך?
האם אנשים שעוסקים בתחומים כמו תנועה מודעת, מורים ליוגה, התפתחות אישית, לימוד שפת גוף, לימודי נטורופותיה, בעמדת יתרון או חסרון דווקא, בגלל שכל כך רגישים לעניין?